דוד אולר

דוד אולר נולד ב-19 בינואר 1902 בוורשה, שם למד באקדמיה לאמניות יפות. בהיותו בן שש-עשרה עבר לדאנציג (גדנסק) ולברלין, והציג בערים אלו הדפסי עץ, פרי יצירתו. בשנים 1922-1921 בגרמניה, המשיך אולר ביצירתו האמנותית, כשהוא מצייר, מפסל ומעצב תפאורות וכרזות לחברת הסרטים (Europäische Film Allianz), עם הבמאי הנודע ארנסט לוביץ'. בשנת 1923 היגר לפאריס, שהיתה בעשורים הראשונים של המאה העשרים מֶכּה של האמנות. כרבים מהאמנים בני התקופה התגורר ברובע מונפארנס. הוא השתלב בתעשיית הקולנוע הצרפתית, כשהוא יוצר תפאורות, תלבושות וכרזות, בעיקר לסרטי חברת "פאראמונט". עם נישואיו לז'ולייט ונטורה בשנת 1930 עקר לפרבר הפריסאי נואסי-לה-גראן, שם נולד בנו היחיד אלכסנדר.

בפרוץ מלחמת העולם השניה התגייס אולר לגדוד 134 של חיל הרגלים הצרפתי, ועם תבוסת צרפת שוחרר, וחזר לפאריס. בתקופת המלחמה התקיימו מצודים רבים על היהודים שהתגוררו בצרפת, ובזה שנערך ב-20 בפברואר 1943, במחוז הסיין, נעצר דוד אולר ונשלח למחנה דראנסי, שבפרברי פאריס – מחנה שכונה גם "חדר המבוא של אושוויץ", על שם היעד אליו שולחו רוב הכלואים בו, ואכן לאחר כשבועיים, ב- 2 במרץ 1943, במשלוח מס. 49, שכלל כאלף יהודים, שולח גם אולר למחנה זה.

באושוויץ עמדו אנשי ההנהלה על כישוריו הרבים – שליטתו בשפות רבות - פולנית, רוסית, יידיש, צרפתית, אנגלית וגרמנית - וכשרון הציור שלו, ובקשוהו לכתוב מכתבים לבני משפחותיהם, שנכתבו בקליגרפיה יפה ולוו באיורים נאים. תפקיד אחר, אכזר ומצמרר, שהוטל עליו היה זונדרקומנדו -  שבמסגרתו חדר לחדרי הגזים, וכך נאלץ לצפות במעשי האכזריות של הגרמנים כמו המתה בגז, איסוף שיני הזהב, והתעללות מינית באמתלה של בדיקות רפואיות.

ב-19 בינואר 1945, עם חיסול המחנה, הובל ב"צעדת המוות". הוא הועבר למחנה מאוטהאוזן, ועבד במכרות המחנה מלק, שעל גדות הדנובה. ב-7 באפריל 1945 שולח לעבודות כפיה במחנה אבנזה.

ב-6 במאי 1945 שוחרר על ידי כוחות בעלות הברית, וחזר לביתו בצרפת. מאז שחרורו רשם וצייר את המראות הקשים להם היה עד בתקופת היותו כלוא במחנות השונים.

לימים שמשו יצירותיו, המתעדות את תאי הגזים באושוויץ, גם כעדות משפטית. ההיסטוריון רוברט יאן ון פלט (Robert Jan van Pelt) ששימש כעד מומחה מטעם ההגנה  במשפט אירווינג-ליפשטאט (Irving-Lipstadt), (לונדון 2000), נעזר ביצירותיו של אולר כעדויות לקיומם של תאי הגזים באושוויץ.

ב-21 באוגוסט 1985 נפטר בצרפת.

ד"ר פנינה רוזנברג

Janette Blatter and Sybil Milton, Art of the Holocaust, Rutledge Press, New York, 1981

Mary S. Costanza, The Living Witness, The Free Press, New York, 1982

Serge Klarsfeld, David Olere: The Eyes of a Witness - A Printer in the Sonderkommando at Auschwitz, The Beate Klarsfeld Foundation, New York, 1989

Miriam Novitch et. al., Spiritual Resistance: Art from Concentration Camps 1940-1945 - A Selection of Drawings and Paintings from the Collection of Kibbutz Lohamei Haghetaot, Israel, Union of American Hebrew Congregations, 1981

David Olere & Alexandre Oler, Witness: Images of Auschwitz, The Summit Publishing Group, Texas, 1998

Pnina Rosenberg. David Olere: Witness - Images of Auschwitz. Ghetto Fighters' House Museum, 1998