מקס ואן דאם

נולד ב19- במרץ 1910, בעיירה הקטנה ההולנדית וינטרסויק (Winterswijk), שליד הגבול הגרמני, למשפחה יהודית סוציאליסטית. אביו, אהרון ואן דאם (Aron van Dam), כיהן במספר תפקידים ציבוריים ושימש, בין השאר, כחבר המועצה המקומית והארצית. כבר בנעוריו הרבה ואן דאם לצייר, בעיקר דיוקנאות ונופים. לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון בעיר הולדתו, נרשם, בעידודו של מורו ד"ר המלריק (Dr. Hemelrijk), ללימוד אמנות בבית ספר גבוה. הוריו לא התלהבו מתכניות בנם להפוך לאמן, אולם אביו הסכים כי ילמד להיות מורה לשרטוט, ובכך יקנה לו מקצוע. למרות הסתייגות אביו מדרכו האמנותית, היה זה הוא אשר סייע לו לקבל את הפרויקט הראשון שלו - עיטור "אוהל התיאטרון", בו התקיימו פעילויות תרבותיות שונות של הסוציאליסטים.

ב- 1937-1933 למד ואן דאם בקולג' לאמנות באנטוורפן, כשבין מוריו נמנה האמן המפורסם איזידור אופסומר (Isidor Opsomer). לאחר סיום לימודיו הציג את יצירותיו בתערוכות שונות באנטוורפן, באמסטרדם ובהאג, ותערוכת הביכורים שלו התקיימה בעיר הולדתו.

בשנים 1937-1936 שהה פרקי זמן ארוכים בברגן (Bergen), בצפון הולנד, כאורח משפחת המלריק. שם התוודע לחוגים אמנותיים שונים. הוא גילה רגישות רבה בכל הקשור לאנטישמיות ואהד את הרעיון הציוני. כמחווה לתנועה הציונית צייר את דיוקנו של תיאודור הרצל. האמן קשר קשרים הדוקים עם ציונים-סוציאליסטים הולנדיים כמו האמן הגרפי הנודע פרה כהן (Fré Cohen).

בשנת 1938 עבר לאמסטרדם, על מנת להכין עצמו לתחרות היוקרתית "פרס רומא" Prix) de Rome ), בו זכה בפרס השני בזכות ציור השמן שלו הגר וישמעאל. באותה שנה לא הוענק הפרס הראשון. ואן דאם זכה בפרס יוקרתי נוסף - "אמנות וידידות" (Arti et Amicitiae).

שלושה מסעות ממושכים שקיים – בוונציה ובאזור הפירנאים הספרדיים – היו לו למקורות השראה אמנותית. רישומים שיצר בונציה שימשו כבסיס לתערוכה שקיים בעיר הולדתו. עם חזרתו להולנד התיידד עם בני הזוג היהודים הנס ואליס דה יונג-וויל ((Hans & Alice de Jong-Weyl), שגרו בהנגלו (Hengelo). הם היו חובבי אמנות והזמינו אצל האמן יצירות רבות.

ואן דאם צייר בטכניקות שונות - צבעי שמן וצבעי מים – כשנושאיו היו דיוקנאות, נופים ציורי טבע דומם, שנעשו בסגנון רומנטי ואקספרסיוניסטי. על יצירותיו זכה בפרסים חשובים, ובשנת 1939 הציג ב"ריקסמוזיאום" (Rijksmuseum) באמסטרדם.

לאחר שהולנד נכבשה על ידי גרמניה (מאי 1940) הוא חי תקופה מסויימת בהחבא, בברגן, כשהוא נעזר בחברו ד"ר המלריק. בסתיו 1942 הוא ניסה לברוח לשוויץ, יחד עם אליס דה יונג וביתה בת השנתיים וחצי, ז'קלין (Jacqueline); הנס דה יונג חי זה מכבר בהסתר. במונטאליה (Montalier), שליד הגבול הצרפתי נתפס האמן ונשלח למחנה הצרפתי דראנסי (Drancy), ממנו הועבר למחנה ההשמדה סוביבור (Sobibor). במחנה זה היה ואן-דאם לאמן "מגוייס" – כאשר נצטווה על ידי קציני ה-ס.ס. ליצור דיוקנאות שלהם בצד נופים. קרוב לוודאי שב20- בספטמבר 1943, האמן נשלח אל מותו עם סיימו את "ההזמנה" האחרונה.

לאחר מלחמת העולם השניה הוצגו יצירותיו בהולנד בתערוכות קבוצתיות וכן בתערוכת יחיד (1966). כמעט כל משפחתו של האמן נספתה במלחמה, למעט אחותו רוז'י (Roosje) ששרדה, וזכרו הונצח בעיר הולדתו ברחוב הנושא את שמו.

חלק מיצירותיו של האמן מתקופת חייו במסתור נמצאות באוסף "בית לוחמי הגטאות" והובאו על ידי האוצרת הראשונה ומייסדת האוסף, מרים נוביץ', אשר ספרה על הבאתן למוזיאון:

נודע לי…שבשוויץ מתגוררת גב' אליציה גה-יונג…שספרה שלפני שנים הגיעה אליה אישה שבקשה ממנה למסור לה ציורים שהיו מדראנסי, של הצייר מקס-ואן-דאם... ברשותי היו מספר ציורים של ואן-דאם, שצייר ביער… שם מצא מקלט… הגעתי לגב' דה-יונג. בפגישתי זו קבלתי ארבעה ציורים חשובים שעשה הצייר במחתרת לפני שעזב את הולנד, בתקוה להגיע לשוויץ.

הציורים עצמם הגיעו לגב' דה יונג באמצעות יהודי-שוויצרי בשם אדלר, שפגש באמן בדראנסי. עם שחרורו הביא עימו אדלר את היצירות לשוויץ וכך הגיעו לידיה. כזכור, הגב' דה יונג ברחה יחד עם האמן וביתה לשוויץ, שם חיה משך תקופת המלחמה. לאחר מכן השתקעה גב' דה יונג באסקונה (Ascona), שבאיטליה. הדרכים שעשו היצירות, היו לא אחת, מפותלות ומסובכות. היה צורך ברצון נחוש, בהתמדה ובטוווית מארג של קשרים חובקי עולם, כפי שעשתה מרים נוביץ', כדי להביא את היצירות הייחודיות לאוסף האמנות של "בית לוחמי הגטאות".

מקורות

מרים נוביץ'. דו"ח על ציורים חדשים ודברי אמנות. בית לוחמי הגטאות (לא מתוארך).

Max van Dam – joods kunstenaar 1910-1943. Het Museum, Winterswijk (Holland), 1986.

Miriam Novitch. Spiritual Resistance: Art from concentration Camps 1940-1945 – A selection of drawings and paintings from the collection of Kibbutz Lohamei Haghetaot. Union of American Hebrew Congregation, 1981.

P.M.J. Jacobs. Beeldend Nederland: Biografisch handboek. Uitgeverij drs. P.M.J. Jacobs BV, Tilburg (Holland), 1993.