מחנה סן-סולפיס-לה-פואנט (Saint-Sulpice-la-Pointe)  הוקם בקרבת טולוז (Toulouse) ושימש כמחנה מעבר. המחנה הוקם לאחר שהחלה "המלחמה המזויפת" (מלחמת צרפת-גרמניה – ספטמבר  1939 – יוני 1940), והיה מיועד ל"אנשים המסוכנים לביטחון הלאומי" - בעיקר מיליטנטים קומוניסטיים. ביוני 1941, עם ראשית המתקפה הגרמנית על ברית המועצות, נכלאו במחנה בעלי נתינות רוסית, כמו האמן ולדימיר סגל, שתיאר את החיים במחנה. מאוחר יותר צורפו אליהם יהודים זרים שהתגוררו במסתור בדרום צרפת וניצודו בקיץ 1942. הכלואים, בעיקר הקומוניסטים שבהם, ארגנו פעילות תרבותית עשירה – "אוניברסיטה קטנה" - ואיש איש תרם מהידע שלו לטובת הקולקטיב. מקיץ  1942 ועד למועד סגירת המחנה באוגוסט  1944 הועברו רוב הכלואים למחנות המזרח - אושוויץ ובוכנוואלד.