קרל פליישמן

ד"ר קרל פליישמן נולד בקלאטובי (Klatovy), צ'כוסלובקיה, ב-22 בפברואר 1897. אביו היה אמן ליטוגרפיות, ממנו ירש את כישוריו האמנותיים. אביו עמד על כך שילמד מקצוע בנוסף לעיסוקו האמנותי, והבן למד רפואה בפראג, תוך התמחות בדרמטולוגיה. פליישמן עבד כרופא בצ'סקה בודיוביצה (Ceske Budejovice). בצד לימודי? הרפואה למד גם רישום וציור. בשנת 1937 פרסם סדרה של הדפסי אבן ובהיותו אמן רב גוני כתב גם שירה ופרוזה. כמו כן נמנה פליישמן על מייסדי הקבוצה האמנותית האוונגרדית "הקו" בדומה ליהודים צ'כים רבים סבל גם פליישמן בזמן מלחמת העולם השניה בגין חוקי הגזע. ב- 18 באפריל נכלא בטרזין, שם מילא תפקידים חשובים בשרות הרפואי, בנסותו להקל את סבלם של עמיתיו הכלואים.? למרות פעילותו הרבה כרופא לא חדל לעסוק בציור, ברישום ובכתיבת שירה, בשעות הפנאי הנדירות שלו, בלילות, לאחר יום עבודה מתיש ומפרך. בשירים ובמסות שכתב ובעיקר בציוריו הרבים, תיעד את המציאות האכזרית של חיי המחנה. למרות המגבלות החומריות - מיעוט הנייר, הדיו, העפרונות והגירים הצבעוניים - הצליח פליישמן להפיק יצירות מרשימות בעלות איכות אנושית עמוקה. ניתן לראות ביצירתו מטרזין כמו זו של עמיתיו האמנים ליאו האס, אוטו אונגר, בדז'יך פריטה ואחרים, מחאה והתנגדות למשטר הנאצי והתראה מפני הסכנות והטרגדיות הטמונות במלחמה ובפאשיזם. רוב יצירותיו מטרזין - ציור ושירה - נשמרו במחתרת על ידי עמיתיו, שהצליחו למנוע מהנאצים מלהגיע אליהם. פליישמן שולח לאושוויץ ב- 23 באוקטובר 1944 ושם מצא את מותו. חלק ניכר מרישומיו ומציוריו וכן זכרונותיו מטרזין נתרמו על ידי אחיו ל"מוזיאון היהודי" בפראג. מספר מיצירותיו מטרזין נתרם על ידי אחיו ל"אוסף בית לוחמי הגטאות".

מקורות:

ארכיון בית טרזין, גבעת חיים איחוד

Janet Blater and  Sybil Milton. Art of the Holocaust. Pan Books, London, 1982.

Mary  S. Constanza. Living Witness: Art in the Concentration Camps and Ghettos. The Free Press, New York, 1982.

Gerald Green, The Artists of Terezin. Hawthorn, New York, 1969.

Miriam Novitch, Spiritual Resistance: Art from concentration Camps 1940-1945 – A selection of drawings and paintings from the collection of Kibbutz Lohamei Haghetaot. Union of American Hebrew Congregation, 1981.

Paintngs from Terezin: Bedrich Fritta, Karel Fleischmann, Otto Ungar, Peter Kien. The “Lidice Shall Live” Committee, London (undated).

Sabine Zeitoun et Dominique Foucher (eds.)  La masque de la barbarie: le ghetto de Thereseinstadt 1941-1945. Preface by Milan Kunda. Centre d’Histoire de la Résistance et de la Déportation, Ville de Lyon, 1998.