אושוויץ (גרמנית: Auschwitz , פולנית: Oswiecim), היה מחנה ריכוז והשמדה, הגדול מבין מחנות הריכוז ומחנות העבודה של הנאצים, ושימש להשמדת יהודים באמצעות המתה בגזים.

ב-27 באפריל 1940 פקד היינריך ה'ימלר להקים מחנה ריכוז חדש וגדול ליד העיר אושוינצ'ים במזרח שלזיה העילית, שסופחה לרייך בספטמבר 1939. עובדי הכפייה הראשונים שנאלצו לעבוד בבניית המחנה היו יהודים מהסביבה. ביוני 1940 נכלאו בו ראשוני האסירים, שהיו רובם אסירים פוליטיים פולנים. עד מהרה נודע אושוויץ כמחנה הריכוז הנאצי הגרוע ביותר ושיטות העינויים בו אופיינו באכזריות מרובה. באופן אירוני התנוסס על השער הראש' למחנה המוות הכיתוב: "העבודה משחררת" (Arbeit Macht Frei). באוקטובר 1941 החלה בניית אגף נוסף, במרחק 3 ק"ם מהמחנה המקורי. האגף החדש, שהיה גדול יותר, נקרא אושוויץ II-בירקנאו (ְBirkenau). בהמשך הוקמו מחנה שלישי, אושוויץ III-בונה-מונוביץ (Buna Monowitz), וכן מספר רב של מחנות משנה אחרים, מסונפים למונוביץ, שכולם כותרו בגדרות תיל מחושמלות.

בירקנאו היה המאוכלס ביותר ותנאי החיים של האסירים בו, בעיקר יהודים פולנים וגרמנים, היו הקשים והאכזריים ביותר; שיאם היה ההמתה בתאי הגזים ובמשרפות.

כשהג'יעו האסירים למחנה, צוו להשאיר את כל חפציהם האישיים ולעמוד בטורים נפרדים לגברים ולנשים. לאחר מכן נערך מיון, כאשר הרוב נשלחו בכיוון תאי הגזים, שם נרצחו וגוויותיהם נשרפו במשרפות. בצד יהודים נרצחו בתאי הגזים צוענים ואסירים פוליטיים. סך כל הנרצחים שם הגיע לכמליון וחצי אנשים.

אלו שלא יועדו לתאי הגזים שולחו למחנות העבודה, לאחר ששערם גולח והם קיבלו חליפות פסים של אסירים. תוחלת חיים ממוצעת של אסיר במחנה העבודה ארכה כמה חודשים. חלקם הפכו ל"מוזלמנים" - בני אדם השרויים באפיסת כוחות מוחלטת ובחולשה כללית, עד שבקושי היו מסוגלים לזוז ולהגיב לסביבתם. אושוויץ הפך לסמל, למטפורה המציינת את הרוע האנושי שקשה להעלותו על הדעת ואשר אין מילים לתארו. כדי לקבל מושג מה על גודל האימה נעזרים אנו ביצירות האמנות שנעשו במחנה זה, כמו אלו של יהודה בקון, שהיה כלוא קודם לכן בטרזין, ושל האלינה אולומוצ'קי, שהגיעה למחנה, לאחר דרך ייסורים שהחלה עוד בגטו ורשה.

(ד"ר פנינה רוזנברג)