מחנה סן-סיפריאן (Saint-Cyprien) מוקם על חופי הים התיכון, בסמוך לגבול ספרד. בפברואר 1939 הובאו למחנה ראשוני הכלואים - פליטים ומהגרים מספרד. בספטמבר אותה שנה הובאו אלפי גרמנים ואוסטרים שחיו בצרפת, ובמאי 1940, עם פלישת גרמניה לבלגיה, הובאו פליטים ומהגרים שחיפשו מקלט בבלגיה. הכלואים שוכנו בצריפים ארעיים, מוקפים בגדרות חשמליות מצד אחד ובחוף הים מהצד האחר. הצריפים התאפיינו בגגות פח; ובהעדר חשמל וריהוט, קש שימש כיצוע. בחורף שרר קור עז ובקיץ חום כבד מנשוא, והאמנים מהמחנה, כמו למשל קרל שווזיג, הנציחו את הכלואים כשהם מעורטלים למחצה. המזון היה במשורה, וככלי אוכל שימשו קופסאות סרדינים וגזרי עץ. העדר תנאים סניטריים וצפיפות הגבירו את מצב התחלואה במחנה. באוקטובר ?1940 התחוללה סערה בחופי הים, רוב המבנים במחנה נהרסו, והכלואים הועברו למחנות אחרים, בעיקר לגורס.