ז'ק אוקס

ז'אק אוקס נולד בשנת 1883 בניס (Nice), צרפת, בן למשפחה פרוטסטנטית שעברה בשנת 1893 ללייז' (Liège) שבבלגיה. בשנת 1903 סיים את לימודי הציור ב"אקדמיה המלכותית לאמנויות יפות" (Académie Royale des Beaux-Arts) בלייז' ולאחר מכן המשיך לימודיו ב"אקדמיה ז'וליאן" (Académie Julian) בפאריס ( עד 1905). הוא התנדב לשרת במלחמת העולם הראשונה ונפצע באורח חמור מהתקפה אווירית. בשנת 1920 הפך למרצה לציור ב"אקדמיה המלכותית לאמנויות יפות" בלייז', ובשנת 1934 מונה לאוצר "המוזיאון לאמנויות יפות" (Musée des Beaux Arts) בעיר זו.

אוקס היה אדם בעל כישורים רבים; בצד היותו אמן מוכשר היה גם אלוף אולימפי בסייף, טייס, וקריקטוריסט שפרסם את יצירותיו בעיתונים שונים, כמו היומון הצרפתי "לה פיגארו" (Le Figaro) וכתב העת הסאטירי, "מדוע לא?" (Pourquoi Pas?), שראה אור בבריסל. בראשון באפריל
1938 הנציח אוקס על שער עיתון זה את היטלר, כשעל
ראשו צלב קרס והוא מנופף שרביט שעליו דמות יהודי כרות ראש.

אמן בעל נטיות ימניות, שקינא בהצלחת אוקס, הלשין עליו והוא נעצר בלייז', ב-17 בנובמבר 1940. חודש לאחר מכן, ב-17 בדצמבר 1940, נכלא במחנה ברינדונק (Breendonk), מדרום לאנטוורפן, ששימש מסוף אוגוסט 1940 כמחנה מעצר משטרתי ומה-20 בספטמבר 1940, כמתקן כליאה לעצירים פוליטיים וליהודים זרים.

אוקס תיעד את החיים בברינדונק ברישומים קריקטורליים ועל פיסות נייר יצר דיוקנאות של עמיתיו. מפקד המחנה, פיליפ שמיט, שהיה גאה במחנה "שלו", התוודע לכישוריו האמנותיים של אוקס והורה לו ליצור רישומים של המחנה וכן דיוקנאות של הכלואים בו – גלריה של  קרבנותיו; ביניהם מופיע דיוקנו של אלתר ברזינר, שהיה השוחט באנטוורפן, מיד עם הגיעו למחנה ומספר דקות לאחר מכן, כאשר שערו גולח והוא נראה מושפל. אוקס, שהיה חייב להעתר לדרישות איש ה-ס.ס., ניסה בכל זאת להקל מעט על סבל עמיתיו, ועל מנת שיזכו לזמני מנוחה רבים ככל שניתן, האריך ב"ישיבות" הדוגמנים - הכלואים מולו. פרופ. פול לוי, שהיה כלוא עם האמן, ומכהן כיום כנשיא אגודת אתר ההנצחה הלאומי של ברינדונק (Mémorial National du Fort de Breendonk), מציין כי לכלואים לא היו מראות ובעזרת יצירות האמן ידעו כיצד הם נראים...

איש ס.ס. פלמי, שהכיר את אוקס בעבר, הצליח להבריחו בפברואר 1942 מהמחנה. אותו איש ס.ס. הצליח גם להבריח חלק מהרישומים שעשה אוקס עבור מפקד המחנה.

לאחר זמן מה נכלא אוקס שוב, עם אחותו, במחנה מאלין. הוא הצליח להחלץ מהשילוחים בזכות חוות דעת "רפואית" -אישור ההטבלה הפרוטסטנטי, שהוכיח שאינו יהודי. הוא ואחותו שוחררו מהמחנה על ידי הכוחות הבריטיים בספטמבר 1944.

יצירותיו של אוקס, שנעשו בהוראת מפקד המחנה, שמיט, הינן עדות מרגשת של האמן, שהתחלק בסבל עמיתיו, שהיו לו למודלים. רק חלק קטן מ"המודלים" נשארו בחיים.

לאחר המלחמה שחזר אוקס, באמצעות יצירותיו מתקופת המלחמה, סצנות מחיי המחנה, אותן פרסם בשנת 1947 בספר "ברינדונק, אסירי עבודות פרך ותליינים" (Breendonck - Slave Laborers and Hangmen).

מפקד ה-ס.ס. שמיט (SS-Sturmbannführer Schmitt), שהיה מפקד מחנה ברינדונק ולאחר מכן מילא תפקיד זה במחנה מאלין, נשפט בשנת 1950 באנטוורפן, ונידון למוות. היה זה איש ה-ס.ס. הגרמני היחיד שנידון בבלגיה, והייתה זו ההוצאה להורג האחרונה שקדמה לביטול עונש המוות בארץ זו.

לאחר המלחמה נ ישא ז'אק אוקס לאיוון לפברה (Yvonne Lefebvre). הוא חזר לעבודתו כמרצה ב"אקדמיה המלכותית לאמנויות יפות" ולמרות שראייתו נפגעה בתקופת כליאתו המשיך לצייר ולרשום. בשנת 1948 מונה כחבר ב"אקדמיה המלכותית הבלגית למדעים, לספרות ולאמנות" (Académie Royale des Sciences, des Lettres et des Arts de Belgique) וכן היה לחבר ב"וועידת הרכישות של המוזיאונים המלכותיים לאמנות מודרנית" (Commission d'Achat des Musées Royaux d'Art Moderne). הוא הציג בתערוכות רבות, ביניהן בתערוכות קבוצתיות של "חוג האמנויות היפות" (Cercle des Beaux-Arts), וכן נערכה לו תערוכה רטרוספקטיבית. אוקס זכה בפרסים רבים כהוקרה על כישוריו האמנותיים, ביניהם מדליית זהב בביאנלה השניה במנטון (Menton) ב-1953, ובמדליית זהב לאמנות, מדע וספרות בפאריס ב-1959. אגודת ז'אק ואיוון אוקס, בניהול בנדיקט שיפלר, הוציאה לאור פרסום אודות האמן.

ז'אק אוקס נפטר ב-3 לאפריל 1971, בלייז'.

מספר מהרישומים שיצר במאלין, נתרמו לאוסף "בית לוחמי הגטאות" על ידי אירן אברט, שהייתה כלואה עימו במחנה זה.

מקורות:

 עדות אירן אברט, בית לוחמי הגטאות, ללא תאריך.

, נשיא אגודת (Maul M.G. Lévy) מכתב פרופ. פול מ.ג. לוי "אתר ההנצחה הלאומי של מחנה ברינדוק", אוקטובר 2000

Breendonck – Bagnardes et Bourreaux, text et dessins de Jacques Ochs, Editions du Nord, Albert Parmentier, Bruxelles, 1947

Paul M.G. Lévy. “Jacques Ochs à Breendonk”, The Memory of Auschwitz in Contemporary Art – Proceeding of the International Conference, Brussels, 11-13 December 1997, Bulletin trimesterial de la Fondation Auschwitz, no. 60 (July-September 1998), pp. 41-44.

Miriam Novitch, Spiritual Resistance: Art from concentration Camps 1940-1945 – A selection of drawings and paintings from the collection of Kibbutz Lohamei Haghetaot. Union of American Hebrew Congregation, 1981.

Jacques Ochs – Retrospective. Musée d’art Wallon, Liége, 1975.

Pierre Somville et Marie-Christine et Gilbert Depouhon. Le Cercle royal des Beaux-Arts de Liège 1892-1992. Bruxelles, 1992.