לו אלברט-לזארד (מאבול)

לו אלברט-לזארד (מאבול) נולדה בשנת 1885 במץ (Metz) - אז חלק מגרמניה, כיום בצרפת - למשפחת בנקאים יהודית. בשנים 1908 -1941 למדה אמנות במינכן ובפאריס, והתיידדה עם האמן פרנן לז'ה. בשנת 1909 נישאה ליוג'ין אלבר וילדה בת. נישואיה עלו על שרטון בשל הקשר ההדוק שהיה לה עם המשורר ריינר מאריה רילקה, עימו חייתה במינכן ובווינה בשנים 1916-1941. בחוג ידידיה של אלברט-לזארד נמנו אנשי רוח ויוצרים רבים, ביניהם הסופרים רומן רולאן וסטפן צוייג והציירים פול קליי ואוסקר קוקושקה. בשנים 1918-1916 חייתה בשווייץ, משם עברה לברלין, התקרבה לקבוצת האמנים האוונגרדית, "קבוצת נובמבר"(Novembergruppe), והתמסרה ליצירת רישומים ותחריטים של דיוקנאות ידידיה. בשנת 1928 קבעה את מקום מגוריה בפאריס והפכה לחלק מה"מילייה" האמנותי של מונפארנאס, כשבין ידידיה נמנו אנרי מאטיס, אלברטו ג'אקומטי, רובר דלוני ואחרים. אלבר-לזר הרבתה לצאת למסעות בחברת בתה, וצפון אפריקה, הודו וטיבט נמנו עם יעדיה. רישומים ואקוורלים שנעשו בהשראת מסעותיה הוצגו בשנת 1939. 

במאי 1940 נכלאה עם בתה בגורס והשתחררה 12 באוגוסט 1940. הנשים הכלואות שימשו לה כמודליסטיות, והיא הנציחה אותן בסצנות שונות, באקוורלים וברישומים. תמיד שוטטה במחנה עם בלוק ציור בידה, לבושה כובע רחב שוליים וצעיף מתבדר, ונחשבה לדמות אקסצנטרית. לאחר שחרורה חזרה לדירתה בפאריס, ובשנות החמישים המשיכה במסעותיה עם בתה, בקרוון, והנציחה את רשמיה ברישומים, באקוורלים ובליטוגרפיות. 

ביולי 1969 נפטרה בפאריס. מספר מיצירותיה מתקופת כליאתה בגורס נמצאות באוסף האמנות של "בית לוחמי הגטאות".